אמנה משפחתית - מפת דרכים / דר' תמר מלוא ועו"ד יפעת גינסבורג

גם שאר בני המשפחה כבר לוחצים. אבל הביצוע נדחה מחודש לחודש. הרי מדובר בהתחייבות שדורשת תשומת לב והתגייסות של בני הבית. עושים אותה רק פעם בהרבה זמן, ואין לה תאריך יעד. אז הדחוף דוחה את החשוב והשיפוץ מתעכב.

בעלי עסקים משפחתיים ומשפחות העושר  נמצאים במצב דומה. רבים שמעו על אמנה משפחתית.. ישנם קורסים אקדמיים, תכניות מטעם מוסדות פיננסיים, וכתבות בעיתונים. משפחות המגיעות אלינו שמעו לרוב את המונח, ויודעות שבמוקדם או במאוחר יהיה נכון שיהיה מסמך כזה במשפחתם. אבל בפועל, רק מעטים עושים את הצעד המתבקש. אין בידינו סטטיסטיקות אבל אנחנו יודעות שמדובר באחוז קטן .

משפחות שהלכו בדרך הזו הפיקו ממנה הרבה מעבר למסמך משפטי חשוב. הן הרוויחו מחשבה קדימה: שיחה בוגרת בין ענפי המשפחה ודורותיה על העתיד שלה ושל נכסיה. הן יצרו בהירות שאפשרה לחברי המשפחה לנהל את חייהם על סמך ידיעה ולא על סמך אשליות וציפיות. הן התחילו בהכנת דור ההמשך לבעלות, ויצרו שיתוף באחריות ולא רק בהנאה מהכסף. אנחנו קוראות לזה "גדילה". המפתח הוא אצל הבעלים – הדור המבוגר, המעז להסתכל קדימה, המבין שהעתיד שייך לארגונים המתנהלים בשקיפות, לבני משפחה העובדים יחד מתוך בחירה, ושכל דור צריך לבחור מחדש האם ואיך לנהל את ענייניו במשותף.

לכתיבת המאמר הזה חברו יועצת לעסקים משפחתיים ועורכת דין המתמחה בתחום ניהול העושר. המטרה היא לשרטט מעין מפת דרכים לאמנה משפחתית, לכל מי שכבר שמעו על אמנה משפחתית, אך רוצים לדעת עוד. את שילוב הדיסיפלינה הייעוצית והמשפטית אנחנו מקיימות בפועל בעבודה עם משפחות. מפעם לפעם אנחנו נוכחות מחדש עד כמה שתי זוויות ההסתכלות חיוניות, כדי שתהליך יצירת ההסכם המשפחתי, יהיה נכון.

מהי אמנה משפחתית?

המחקר בתחום העסקים המשפחתיים שהתפתח בעשרות השנים האחרונות, מיקד את תשומת ליבם של אנשי המקצוע ועמי העולם למסמכים שחוברו ע"י משפחות בעלות עסקים שעברו מדור לדור, במטרה למסד מערכת של עקרונות וכללים על פיהם מנוהלות המשפחה ונכסיה. מסמכים אלו נקראו בשמות שונים: Family Constitution, Family Agreement, Family Protocol. כיום, נחשבים מסמכים אלו כגורם חשוב בשמירה על שלום המשפחה ושמירה על נכסיה.

העברית היא שפה נפלאה: מצומצמת, חסכנית ורבת רבדים ומשמעויות. "אמנה" באה מאותו השורש כמו אמון, אמונה, אימון ואמן. במהותה היא תהליך בונה אמון בין מחבריה. על מנת להגיע לאמון, יש צורך באמונה ביחד שלנו: אמונה בחשיבות של בניית יישות משותפת ואמונה ביכולתנו לעצב את ההווה והעתיד המשותפים שלנו. אבל זה לא מספיק. בניית אמון הוא תהליך ולא פעולה חד פעמית. היא מצריכה בירור זהיר ורגיש של ערכים משותפים, בירור אישי של כל אחד מהמשתתפים לגבי השאלה: "מה יוצא לי מזה?", ויכולת לא לחבל באמון בהתנהלות היומיומית שלנו. לשם כך נחוץ אימון. אימון בתקשורת, בהקשבה, בעבודת צוות, ובקבלת השונה. ולבסוף, אך לא פחות חשוב, נחוצה היכולת לומר "אמן". כלומר, אחרי ששמענו את הדעות השונות, בדקנו תרחישים אפשריים, קיבלנו את האופטימי, הסקפטי, הנאיבי, הביקורתי והפרקטי שבתוכנו, מגיע הרגע שבו צריך לברך "אמן". היכולת לקבל את החלטת הקבוצה כסמכות, ולהישמע לה, מאפשרת לאמנה להתקיים ולעצב את התנהלות המשפחה.

האמנה כמסמך משפטי

לאמנה המשפחתית פנים רבות גם מן הבחינה המשפטית, וניתן לנסחה באופנים שונים, אשר ישפיעו כמובן על תוקפה ומעמדה. בראש ובראשונה, יכולה האמנה המשפחתית להיות מעין "מסמך על", בעל אופי דקלרטיבי, אשר תהווה את ה"מורה נבוכים" של המשפחה, ותכלול את חזון המשפחה ואת עקרונותיה הבסיסיים ביותר. כך, תרחף האמנה מעל כל המסמכים המשפטיים שיערכו על ידי בני המשפחה, הן ברמת העסק עצמו (במסגרת תקנוני החברות, הסכמי השותפויות והיזמויות של בני המשפחה) והן ברמה האישית (במסגרת הסכמי הממון, הצוואות והנאמנויות של המשפחה). האמנה המשפחתית תשמש איפוא מעין "הסכם מסגרת", אשר עקרונותיה ישתקפו וייושמו ביתר המסמכים המשפטיים המלווים את המשפחה.

בישראל, רבות מהמשפחות מעדיפות שהאמנה המשפחתית תשמש גם כהסכם בעלי מניות של העסק המשפחתי, לכל דבר ועניין. בדרך כלל, משולב הדבר גם בשינוי מבני בהון החברה המחזיקה בעסק המשפחתי, על מנת לאפשר תהליך הדרגתי של העברת האחזקות בחברה, ניהול החברה וכמובן השליטה בה. בהתאם, הואיל ורוב המייסדים יבקשו לשמר לעצמם כוחות רבים בחברה עד לפטירתם חו"ח, תשמש האמנה המשפחתית ככלי שיאפשר לדור המייסד לשמר את שליטתם בחברה, למשל, תוך קביעת הכללים והעקרונות שיחולו גם בחייהם של המייסדים וגם לאחר פטירתם.

יש לציין, כי כאשר מדובר בהסכם בעלי מניות, מבקשים לעיתים בני המשפחה ,לשנות את תקנון החברה כך שישקף את הוראות הסכם בעלי המניות, שהינו למעשה האמנה המשפחתית. מבחינה משפטית אין לנו כמובן כל בעיה ליישם גישה זו. אבל, חשוב שבני המשפחה יזכרו שתקנון הינו מסמך פומבי, אשר פתוח לכל דורש במשרדי רשם החברות. על כן, לפני פרסום ההסדרים המשפחתיים הפנימיים של מחברי האמנה, ראוי לשקול מה נכון לכלול במסגרת תקנון החברה, ומה עדיף להשאיר מחוצה לו, במסמך פנימי משפחתי. יש לקבוע בכל מקרה כי הוראות הסכם בעלי המניות יגברו תמיד על האמור בתקנון החברה.

פעמים רבות, אנו נתקלים בבני משפחה המבקשים לשמר את הבעלות בעסק המשפחתי בידי צאצאי הדור המייסד בלבד (ללא בני זוג או צדדים שלישיים). בהקשר זה ראוי להדגיש, כי ספק רב אם ניתן לכלול הוראה בתקנון חברה או בהסכם בעלי מניות, הקובעת את זהות היורשים העתידיים של מניות מסוימות בחברה. על פי הוראות חוק הירושה, התשכ"ה -1965, ניתן לקבוע מראש את זהות היורשים העתידיים של רכוש הנחשב כחלק מעיזבונו של אדם, רק במסגרת צוואה חתומה וערוכה כדין על ידי אותו אדם. לפיכך, הצהרות והוראות לפיהן לא ניתן להוריש מניות כלשהן, אלא לצאצאי אותו אדם בלבד, למשל, נוגדות את תקנת הציבור ואף את הוראות חוק הירושה. עם זאת, אין הדבר אומר שלא ניתן להסדיר את תהליכי ההעברה הבין-דורית, אלא שככל שמבקשים להסדיר נושא זה מראש, ומבכרים שלא להסתמך על האמור בצוואה, אשר מטיבה ומטבעה, עשויה להשתנות, יש להגדיר את רצונות המשפחה בהקשר זה ולעגנם באופן תקף ומחייב . אמנה משפחתית בשילוב עם מסמכים חיצוניים (כגון הסדרי נאמנות וצוואות) יכולים, איפוא, ליתן מענה הולם לרצונות המשפחה ולהגן על רכושה.

מה מכילה האמנה?

כפי שכבר אמרנו, קיימות וריאציות רבות לאמנות משפחתיות. המסמך הישן ביותר ואולי גם הידוע ביותר הוא זה של משפחת Mogi היפאנית, בעליה של חברת Kikoman, הנמצאת בשליטת הדור ה-17 מאז היווסדה. האמנה שלהם היא מעין "תורת חיים" של המשפחה. מסמכים מודרניים יותר הם בדרך כלל מפורטים יותר ומשמשים כמסמך על מאגד, המתייחס לשורה של נושאים הקשורים לבעלות של המשפחה בהווה ובעתיד.

בישראל, רוב המשפחות העורכות אמנה משפחתית מבקשות לחתום על הסכם בעלי מניות, שיכלול פרק הצהרתי בדבר עקרונות היסוד של המשפחה. רובן יעדיפו להימנע מקביעה קונקלוסיבית של "היורש" שעתיד יהיה לנהל את העסק עבוריתר בני המשפחה, מחשש לעימות עם ילדיהן. משפחות אלה יבחרו לדון בדרכים להגן על "המיעוט", קרי אותם בני משפחה שלא ישתתפו באופן אקטיבי בניהול החברה. משפחות אחרות יבקשו להגן דווקא על העסק, מפני אותו "מיעוט" שעלול להפוך בין רגע לסחטן, ועל כן, ימנעו מהסדרים המחייבים את אישור כל בעלי המניות או אחוז משמעותי מהם.

כל אחת מאתנו מקבלת לעיתים קרובות בקשה לשלוח במייל דוגמה של אמנה, כדי שראש המשפחה יוכל למחוק את מה שלא מתאים למשפחה שלו, להוסיף את הפרטים המתאימים, ולסיים את העניין במהירות. "הרי עשיתם בודאי כבר הרבה אמנות. בטח יש לכם תבנית סטנדרטית כזו". צר לנו לאכזב. אכן, יש לנו רשימת נושאים הראויים להיכלל באמנה. אבל אין תבנית קבועה. מגוון האמנות הוא כמעט כמספר המשפחות העושות אותן. יש הבוחרים במסמך קצר, הצהרתי, המתייחס בעיקר לאמונות, ערכים וכמה כללי התנהגות, אחרים מחברים מסמך משפטי המקביל לתקנון החברה. ובין שני הקצוות קיים כאמור מרחב אפשרויות כמעט בלתי מוגבל.

לעין חיצונית אמנה עשויה להראות שבלונית – מסמך משפטי יבש. אבל לחברי המשפחה שדנו שעות ארוכות על סעיף זה או אחר, כל משפט מתכתב עם מאפיין ייחודי של המערכת שלהם: האתוס של הסבים המייסדים, הפרידה הכואבת משותף, היחסים עם הכלות והחתנים, הבית שבו גדלו, החלומות והשאיפות של חברי המשפחה והשיחות הנוקבות שהביאו לגיבוש האמנה. כל אלו נמצאים בין השורות, וזר לא יבין זאת. לכן, אימוץ טופס סטנדרטי של אמנה משול לחתימה על כתובה, בלי שהזוג הכיר זה את זו, בילה יחד, בנה יחסי אהבה ואמון, וקיבל החלטה על בניית בית משותף.

למי מתאימה אמנה משפחתית?

האמנה המשפחתית מיועדת בראש ובראשונה למשפחה המחזיקה באופן בלעדי עסק משפחתי, אך לעיתים עשויה האמנה המשפחתית להתאים גם למשפחה המחזיקה באחזקות מהותיות בעסק פרטי. מטבע הדברים, אמנה משפחתית בנסיבות כאלה יכולה לקבל ביטוי בתקנון חברה. מטרתה של אמנה משפחתית כאמור תהא לשמר את "דבוקת השליטה" ואחיזתה של המשפחה בחברה. האמנה תבטיח כי המשפחהתפעל כגוף אחד מול שותפיה, ולא ניתן יהיה לתמרן בן משפחה אחד כנגד משנהו.

ומה בנוגע למשפחות המחזיקות בנכסים פיננסים ולא בעסק חי? במאמר שפרסמו לנסקי ופנדנגרסט ב- 2011 ופורסם בכתב העת The Family Business Advisor, הם טוענים שמשפחות המחזיקות נכסים פיננסיים במסגרת פמילי אופיס, זקוקות לאמנה משפחתית, אף יותר מאלו המנהלות עסק משותף. זאת, משום שהעסק כשלעצמו מכתיב מסגרת אילוצים ומורשת ערכית של המייסדים, המכתיבים כללי התנהגות גם אם אלו אינם מדוברים. לעומת זאת, נכסים פיננסיים משאירים מרחב גדול של דרגות חופש באשר לעשייה עתידית, הנאה מהפירות, העברה לדור ההמשך, שקיפות ושוויון. חיוני אם כן, שהמשפחה תקבע לעצמה את ערכיה ותמונת העתיד שלה.

ולסיום, אנחנו מאמינות שעסק משפחתי ונכסים משפחתיים הם שפע, הזדמנות ומשאב. הם פותחים מרחב אפשרויות לעשייה משותפת ונפרדת, לבחירה, לבנייה ולנתינה. האמנה המשפחתית היא תהליך וכלי. היא דרך להפיכת ההזדמנות למציאות ברת קיימא. המשפחות שאותן ליווינו בבניית האמנה שלהן מוכיחות לנו שהמאמץ שווה ונושא פירות.