מדור לדור - סיום התחלה
בעסקים משפחתיים ישנו מיתוס שלפיו אם העסק עובר מדור לדור והבעלות נשארת בידי המשפחה כולה, זוהי הצלחה. אם ענפי המשפחה מתפצלים, משהו לא הצליח. גם בשותפויות ישנה אקסיומה לפיה הצלחה פירושה המשך השותפות לתמיד. כמי שמסתכלת על המערכת על כל הפנים שבה, למדתי במשך השנים לדעת שהמיתוס הוא רק מיתוס, והאקסיומה איננה בהכרח נכונה.
בעבודתנו, אנחנו בוחנים עד כמה שותפות של שני אחים או שני ענפים משפחתיים מתאימה להם, בשלב שבו הם נמצאים בחייהם. לעיתים נכון להתאמץ ולמצוא את השביל שימשיך את השותפות, ופעמים אחרות נכון יותר לעזור לכל אחד ללכת לדרכו, ללא ריב או אשמה.
ההקדמה הזו לא נועדה לספר, בפעם הזו, על עסק משפחתי איתו עבדתי. הפעם הסיפור הזה הוא שלי.
כן, השותפות המקצועית שהיתה לי במשך 16 שנה הגיעה לסיומה. זו היתה ועודנה הרבה יותר משותפות מקצועית עבורי, ואני עוברת התלבטויות דומות לאלו של רבים הנמצאים בתוך עסק משפחתי. אני מוצאת עצמי בתוך עשייה אינטנסיבית שיש בה שני קצוות: פרידה מתקופה חשובה ומשמעותית לי והקמה של פרק חדש, בתקווה שיהיה נפלא לא פחות. אולי אחרי זמן עיכול, יגיע הרגע לכתוב על סיום שותפות מתוך פרספקטיבה, כרגע אסתפק בכמה הרהורים מתוך האירוע עצמו.
בשנות השותפות של אורניה ושלי, עבדנו הרבה ביחד. רבים פגשו אותנו כצוות של שתיים המנווטות את התהליכים במשפחות כדואט מיומן של כינור ופסנתר. התרגלנו לשמוע מלקוחות שבעצם העבודה שלנו ב"קו" (CO) אנחנו נותנות מודל של שותפות. כזו שבה המטרה משותפת, כל אחד קשוב לשני, לעיתים יש דעות שונות שאותן מעלים ומבררים, כדי להגיע להחלטה הלוקחת בחשבון כמה זוויות הסתכלות, וללכת הלאה.
החלטנו להיפרד, וגם כאן אנחנו משתדלות לתת דוגמא ואולי השראה. מצאנו את עצמנו בצומת דרכים מקצועית ממנה מובילים שבילים קרובים, אך שונים, והשותפות כבר לא יצרה סינרגיה ולכן לא התאימה עוד. לא גייסנו ריב כדי להיפרד. הוא מיותר. פשוט החלטנו שלא נכון לנו וצריך לשנות את המצב. הריב הוא לפעמים כלי שבו משתמשים אנשים קרובים ומחוברים, כדי לעזור לעצמם להיפרד. אם אני "שונא" את שותפי או בן זוגי, אוכל אולי לעשות מה שכנראה היה נכון עבורי בכל מקרה, אבל לא יכולתי לגרום לעצמי לעשות – לנתק חיבור ולעמוד לבד. אנחנו הגענו למסקנה שהשותפות הסתיימה, והתעקשנו להשאיר את "מר ריב" מחוץ לשיח בינינו, למרות שהוא תמיד מתדפק בדלת.
לפני די הרבה שנים, כשהשותפות שלנו היתה במיטבה, ניסחנו לעצמנו את כללי הפרידה שלנו. כתבנו מסמך פשוט, ללא סיוע משפטי, וחתמנו עליו. לפני מספר שבועות הוצאנו אותו מהתיקייה ושמחנו שהוא קיים. הוא היה ה- GPS שלפיו ניווטנו את הפירוד. נכון, היו בו הרבה חורים: מצבים שלא חשבנו עליהם ונקודות שלא התייחסנו אליהן, אבל הוא ביטא את העקרונות שלנו לפרידה וזה הספיק. את השאר השלמנו לפי הצורך.
אני מלווה משפחות ושותפים עסקיים רבים, ומוצאת את עצמי דוחקת בהם להשלים את כתיבת הסכם השותפים או האמנה המשפחתית שלהם. אני מכירה את עקומת האנרגיות של התהליך הזה: מתחילים מתוך הכרה בצורך ובדרך כלל גם מצוקה נקודתית שמטרידה את כולם ודוחפת אותם למהלך. אחרי כמה בירורים המצוקה נפתרת, כך או כך. ואז המשך ניסוח ההסכם מתחיל להתמסמס. הפגישות נדחות, האנרגיות יורדות. דרוש "נדנוד" בלתי פוסק מצד היועצים כדי להביא את ההסכם לידי סיום. היום, אחרי ההתנסות האישית שלי אני יודעת שאמשיך ביתר שאת להתעקש עם לקוחותיי לסיים את ניסוח הכללים וההסכמים שלהם, כשהיחסים טובים והדברים מתנהלים בשגרה. זוהי ערכת החירום הטובה ביותר לשעת קושי.
אנחנו חיות בארץ קטנה, וסובבות במעגלים מקצועיים קטנים עוד יותר. נמשיך להיפגש, להפנות לקוחות זו אל זו לפי תחומי ההתמחות של כל אחת, ואף לשתף פעולה.
ולבסוף, כשאני נמצאת בשבועות אלו בעיצומה של ההתארגנות לחברה חדשה עם שם, אתר, משרד וצוות עובדים, אני נזכרת בשיעור שלמדתי מחברת "טבע", כשייעצתי לחטיבת המו"פ שלהם. "טבע" התמחתה ברכישות ומיזוגים, ופיתחה מתודולוגיה של ניהול הרכישה ביום שאחרי. הנוהל כלל מינוי שני אנשים בכירים מתוך "טבע" לטיפול בחברה הנרכשת. אחד היה אחראי על ההערכות לעתיד, ואחד על סגירת העבר. ב"טבע" הבינו שהדחוף עלול להתגבר על החשוב, שהצורך לטפל בשאלות דחופות של עובדים, כספים, לקוחות וחוזים מהעבר מפריע בהכרח להתארגנות המחודשת ולחשיבה האסטרטגית ולכן הטילו אותם על שני אנשים שונים.
"דורות עסקים משפחתיים", החברה החדשה שלי, איננה "טבע". אני עוסקת בעצמי גם בעבר וגם בעתיד. אבל בתוכי אני משתדלת להבחין בין שתי קבוצות הפעילויות, ולהקפיד שהאחת לא משתלטת על השנייה. מקווה שאני מצליחה בכך.
הפוסט הבא יופיע כבר באתר של "דורות" ההולך ונבנה בימים אלו. אז בהמשך, תוכלו למצוא אותי ב- www.dorot.biz, או ב-FACEBOOK של "דורות".
ועד אז, אנא כתבו אליי ל- tamar@ami-fb.com. אשמח לשמוע.
הפוסט פורסם בבלוג "עסק משפחתי" הנמצא ב-Cafe The Marker http://cafe.themarker.com/blog/472089/.