האתגרים הייחודיים שעסקים משפחתיים במגזר הערבי צריכים להתמודד איתם

הציבור הערבי מהווה כ-20% מאוכלוסיית ישראל. השילוב שלו בכלכלה הישראלית אמנם השתפר במידה בלתי מבוטלת במאה ה-21, אולם המגזר עדיין רחוק מלמצות את הפוטנציאל שלו, וכתוצאה מכך המדינה כולה לא מגיעה לרמת החיים המרבית האפשרית. אחת הדרכים האפקטיביות ביותר להפוך את המגזר הערבי למנוע צמיחה רב עוצמה, כפי שהוא יכול להיות, היא חיזוק העסקים המשפחתיים במגזר זה.

נכון ל-2018 ישנם כ-50,000 עסקים בבעלות ערבים. הגודל הממוצע של עסק בבעלות אזרח ערבי נמוך ביחס לגודל הממוצע של עסק בבעלות אזרח יהודי, וכ-60% מאותם 50,000 עסקים כלל לא מעסיקים עובדים נוספים פרט לבעל העסק. מאפיין מובהק נוסף הוא ריבוי העסקים המשפחתיים, ואם לכל עסק משפחתי חסרונות ויתרונות וכולם מתמודדים עם לא מעט אתגרים, הרי שעסקים משפחתיים במגזר הערבי מתמודדים לא רק עם האתגרים ה"רגילים" אלא גם עם כאלה ייחודיים להם.

החסמים העיקריים של עסקים במגזר הערבי

במגזר הערבי ישנם לא מעט עסקים משפחתיים מצליחים, הן בארץ והן מחוצה לה. דוגמאות אחדות הן קפה נחל'ה בבעלות המשפחה בעלת שם זה, חלווה נצרת בבעלות משפחת נאסר, קבוצת בסט נדל"ן (שמייסדה, בדיע טנוס, הלך לעולמו בראשית 2018), אובק גז (חברת הגז ה-5 בגודלה בארץ, בהובלת תמים יאסין) ואל ארז (יצרנית טחינה מובילה שהוקמה ע"י אסעד זהר וכעת מנוהלת ע"י אלמנתו, ג'וליה).

גם בעלי אותם עסקים, וכמובן שגם בעלי העסקים המשפחתיים האחרים במגזר הערבי, מציגים מספר חסמים משמעותיים בדרך להצלחה – הצלחה שכאמור עשויה להוות מנוע צמיחה רב עוצמה לכלכלה הישראלית כולה. חסם בולט אחד הוא הקושי לקבל אשראי, כשישנם לא מעט נתונים המגלים כי לעסקים דומים בבעלות יהודית קל יותר לקבל אשראי, ובתנאים נוחים יותר. עוד חסם מרכזי הוא המחסור הניכר בשטחים המיועדים לתעשייה במגזר הערבי, וזאת כחלק ממצוקת הקרקעות באופן כללי במגזר זה. הריחוק מהמרכז, חסם שמאפיין כמובן גם עסקים יהודיים בפריפריה, מהווה אף הוא מכשול, וחסם אחר הוא התחרות ההולכת ומתגברת, והלא תמיד הוגנת, מול רשתות גדולות שחלקן בבעלות זרה.

מה מאפיין עסקים משפחתיים בבעלות אנשי עסקים ערבים?

במקביל לכל החסמים הנ"ל, שבאופן טבעי מאפיינים רבים מבין העסקים במגזר הערבי ולאו דווקא עסקים משפחתיים, מתמודדים העסקים המשפחתיים עם מספר אתגרים ייחודיים ומורכבים מאוד, שרובם ככולם נובעים מהמתח בין הרצון לשמר מסורות שמאפיינות את המגזר לבין השאיפה לחדשנות שעומדת בבסיס כל עסק.

נדבך מרכזי אחד של המתח הנ"ל הוא שילוב הנשים בעסק המשפחתי. גם במאה ה-21, ואפילו במשפחות שניתן להגדירן כמודרניות, עדיין ישנה רמה מסוימת של פטריארכליות, ולא תמיד מנוצלות באופן מיטבי היכולות הגבוהות של בנות המשפחה. ג'וליה זהר, שמובילה את אל ארז להצלחות מרשימות, היא דוגמה מצוינת לכדאיות מתן המושכות, או חלקן, לנשים, ועוד כדאי לקחת בחשבון את עליית רמת ההשכלה של הנשים במגזר הערבי ואת האיכויות הייחודיות של המין הנשי – איכויות שיותר ויותר מחקרים מוכיחים כי ניצולן במגזר העסקי מוביל למצבי win-win ולרווחים נאים.

עוד אתגר משמעותי של עסקים משפחתיים במגזר הערבי הוא שילוב הדור הצעיר. גם מבחינה זו ישנו קושי להעניק סמכויות משמעותיות לצעירים, שבמקרים רבים אוחזים בסט ערכים שונה מזה של הוריהם ואופן התנהלותם שונה. סוגיה רגישה אחרת היא בחירת העובדים לעסק המשפחתי – במגזר הערבי ל"חמולה" ישנה חשיבות רבה, ולא תמיד קל למצוא את האיזון המדויק בין כבוד לחמולה לבין העסקת העובד/ת המתאימ/ה ביותר לכל משרה. במידת הצורך ניתן להיעזר בשירות ייעוץ לעסקים קטנים.