עסק משפחתי הוא כמו זר ורדים / טלי חרותי-סובר

עסקים משפחתיים הם אולי העתיקים בעולם – כמה הגיוני לייסד מקור פרנסה עם אדם שעליו אתה סומך לחלוטין. המחקר האקדמי מביא כמה בשורות: חברות משפחתיות (בישראל ובעולם) מתגלות כיציבות ורווחיות יותר מחברות שאינן כאלה, אך מצד שני רק שליש מתוכן מצליחות לשרוד את המעבר לדור השני. זה נשמע מעט, אבל זה עדיין יותר מחברות שאינן משפחתיות ומתפרקות עם היעלם דור המייסדים. כלכלית, אם כך, הפורמט הזה עובד, אם יודעים להשתמש בו נכון.ד"ר תמר מילוא, שהקימה לפני 16 שנה חברת ייעוץ לעסקים משפחתיים עם ד"ר אורניה ינאי, מונה כמה טעויות נפוצות הפוגעות בהתנהלותו התקינה של העסק המשפחתי.מילוא: "השגיאה הנפוצה ביותר היא חוסר תכנון לכניסת הדור הבא. הדור הצעיר מקבל כל חייו מסרים תת-קרקעיים שייהפך לדור ההמשך, אבל כשמגיעים לנקודה הקריטית אף אחד לא מוכן.
"חשוב ללמוד את הנושא ולהבנות אותו בתהליך מסודר. כדאי שהדור הצעיר יקבל השכלה מתאימה, וחשוב שיעבוד קודם מחוץ לחברה כדי להבין איך באמת פועל השוק".
את גם ממליצה על יצירת תהליכים וכלים מובנים שעוזרים לעבוד יחד.
מילא: "נכון. חשוב למשל לקבוע בלו"ז שיחה שבועית קבועה, ולא במטבח אלא בעלת אופי של ישיבת עבודה, שבה מדברים על ציפיות, ביצועים, מה עבד ומה לא, מתאמנים ב'האם אתה הבנת אותי ואני אותך', 'אם אני לא מסכימה אתך, זה לא אומר שאני לא אוהבת אותך' וכדומה".

וזה נעשה בעזרת גורם חיצוני?

מילוא: "בהתחלה אפשר לקחת יועץ אובייקטיבי שיסייע ללמוד את השפה, אחר כך בדרך כלל אין צורך. חשוב מאוד להקפיד על קיום המפגשים האלה, גם בימים קשים."במקביל יש מקום לקביעת כללים וטקסים שלא מבטלים אותם. אפשר להחליט שנפגשים כל יום שישי לארוחת ערב גם אם הרוחות מאוד סוערות במשרד. אפשר גם להחליט שלא מדברים על עבודה בבית. חשוב מאוד לדאוג שלבני המשפחה יהיו תחומים משותפים מחוץ לעסק שאפשר לדבר עליהם".

זהירות: עובדים שאינם בני משפחה

טעויות אחרות בניהול עסק משפחתי נובעות מהיחס לעובדים שאינם בני משפחה, הנוטים להיבהל כשהסדר מתערער עם הגעתו של בן משפחה חדש, בעיקר כשהוא צעיר. "בנקודה כזו הכי חשוב להרגיע ולייצר אווירה של שינוי חיובי שלא יזיק אלא להפך, יועיל לכולם", אומרת דליה שוסטר.שימוש בשמות פרטיים במקום להגיד 'אמא' או 'אבא' הוא חלק מתהליך ההרגעה?דליה שוסטר: "סמנטיקה היא עניין חשוב. אני לא אמא בעבודה אלא מנכ"לית, ומורן היא לא בתי אלא מנהלת הפיתוח העסקי, שצריכה להימדד על פי הצלחותיה. כשמישהו אומר למורן 'אמא שלך' היא מתקנת ל'דליה'. זו הדרך להראות שאנחנו אמנם בנות משפחה, אבל במשרד נערכים תהליכים מקצועיים לגמרי".נאוה מיכאל-צברי מזכירה טעות נוספת החוזרת על עצמה בניהול חברה משפחתית: "הכי קל לקבל החלטות ליד שולחן השבת מבלי להתייחס לאלה שלא יושבים שם", היא אומרת. "זו טעות. החלטות צריך לעשות בחדר הישיבות באופן מסודר מאוד, ויחד עם בעלי תפקידים שאינם בני משפחה".מורן שוסטר מכירה בהבדל בין הגבולות הנוצרים מול עובד לאלה שנוצרים מול בן משפחה. "מול עובד שאינו בן משפחה קל יותר לחתוך", אומרת מורן שוסטר. "כשעבדתי כשכירה אמרו לי 'לא' ולא התווכחתי. כיום זה שלי, ואם אני חושבת שאני צודקת אני אציע שוב ושוב, ואמירת ה'לא' כמובן יכולה לעורר אמוציות".

לבן משפחה קל יותר להגיד דברים קשים לבוס שהוא הורה או בן?

מיכאלי-צברי: "להפך. שכיר יכול לשים את המפתחות וללכת הביתה – מקסימום הוא יאבד את מקום עבודתו. בן משפחה שייצור מצב נפיץ עלול לאבד גם את המשפחה. דווקא בחברות משפחתיות שומרים הרבה יותר על הפה".

אז מה עושים כדי למנוע פיצוץ?

מילוא: "זוכרים שמדובר בעבודה עצמית, שדורשת שינון אינטנסיבי ובלתי פוסק של הכללים שנקבעו מראש".דליה שוסטר: "שומרים על מודעות גבוהה לפוטנציאל הפיצוץ ומונעים אותו מראש".מורן שוסטר: "מדברים כל הזמן. זו הדרך היחידה למנוע חיכוכים".נאוה מיכאל-צברי: "נוקטים גישה פרו-אקטיבית שרואה את הנולד, לומדים, קוראים, מתייעצים, מטפלים במערכות היחסים במשפחה. חשוב מאוד להתייחס לנושא המורכב הזה בכובד ראש".
[הכתבה פורסמה ב-The Marker, ב-02.05.2011, http://www.themarker.com/career/entrepreneurship/1.634793]