צרות (אמיתיות) של עשירים
לא שיש לי הרבה זמן פנוי, אבל אני בכל זאת משתדלת אחת לכמה זמן להוסיף לעצמי עיסוק בשביל הנשמה.לפני זמן מה נרשמתי לקורס רצענות, יצירת תיקים מעור. כן, יש דבר כזה וקיימת אפילו תעשיה קטנה ויפה שמתפתחת בארצנו סביב נושא הנעליים והתיקים. מומלץ בחום!
באחד מהשיעורים מצאתי את עצמי בתוך שיחה בין התלמידים, כולם ממעמד הביניים המצוי בישראל, בטווח גילים שבין 25 ל-55. "שמעתם שמוזי ורטהיים הודיע על חלוקת הונו בין שני ילדיו? אילו הייתי מקבל רק מה שקיבלה הבת שלו, הייתי קופץ מאושר", אמר גלעד בן ה-32. "איזה כיף זה יכול להיות", אמרה חוה בת ה-48. ורק אני, ממרומי גילי, ניסיתי להכניס מוסיקה אחרת לשיחה, "זה לא כל כך פשוט וכיף להיות בעל עושר כזה", אבל דבריי נפלו על עיניים משתאות ואזניים לא מאמינות.
ביום שני הקרוב, 11 ביוני, תתקיים בתל אביב הוועידה השנתית לפמילי אופיס וניהול עושר. זוהי השנה השלישית שוועידה זו מתקיימת ומצליחה למשוך אליה קהל גדול של משפחות עושר ונותני שירותים בתחומים מקצועיים שונים. במהלך היום יתקיימו שם דיונים והרצאות בשלושה ערוצים מקבילים: ניהול עושר, ניהול משפחה ופילנתרופיה.
אני נרגשת לקראת המשימה שקיבלתי על עצמי בוועידה, של הנחיית פאנל של נציגי דור שני במשפחות בעלות עסקים. דרוש אומץ מצד חברי הפאנל לשבת על הבמה ולספר על תלאות המעבר הבין-דורי ויחסי דור מייסד ודור המשך. מאידך, אני יודעת שדווקא הסיפורים של משפחות הן החלק האפקטיבי ביותר, המעניין ביותר ומעורר ההשראה בכינוסים כאלה. נפגשתי כבר עם הדוברים, שמעתי את הסיפור המרתק של כל אחד מהם, ואני יודעת שיהיה מעניין. אתם מוזמנים.
קשה למצוא משפחות המסכימות לספר על עצמן ועל האתגרים שאתם הן מתמודדות. אלו "צרות של עשירים" וכל אחד מרגיש מעט אשמה כשהוא מעלה קושי כזה. מלבד זאת, לא פשוט לשבור את הדימוי של המצליחן, ועוד פחות נכון הוא להודות שאולי אינני יודע איך לנהל את האתגר של ניהול משפחה בוגרת ומעבר בין דורי בנכסים המשפחתיים ובעסק. אבא של עסק משפחתי גדול אותו אני מכירה נוהג לשאול את עמיתיו בעלי העסקים המשפחתיים: "איך זה אצלך?". התשובה לרוב היא בסגנון, "אצלי נפלא. שלושת הילדים עובדים יחד בעסק וכולנו מסתדרים מצויין". "כן", עונה האיש. "גם לי יש את הבעיה הזו".
בעלות על כסף או על נכסים דורשת תמיד אחריות: אחריות לניהול התקציב האישי, אחריות לעשייה ומימוש אישי גם כאשר אינני זקוק למשכורת כדי לשלם שכר דירה, אחריות כלפי העובדים בעסק שבבעלותי, ואחריות כלפי הקהילה שבתוכה חיים, ואשר ממנה לעיתים קרובות מתפרנס העסק. וכשמדובר בעסק משפחתי, בעל מורשת והיסטוריה, המשא כבד עוד יותר וכולל אחריות לשימור העושר וגידולו עבור הדורות הבאים. פיתוח האחריות הזו בעסק המשפחתי מחייב דיאלוג והסכמה בין בני משפחה לגבי הערכים המשותפים, וזה המסר שניסיתי להעביר לחבריי בקורס הרצענות, לא בהצלחה גדולה מדי.
אחד האספקטים הפחות מוכרים של פיתוח האחריות כלפי ניהול השפע קשור בדימוי הפנימי של כל אחד לגבי גודל השפע שבבעלותו. זכור לי לקוח שקיבל מהוריו עסק קטן ופיתח אותו לאימפריה גדולה, והסובבים אותו ראו בו איש עשיר בקנה מידה גדול, ובצדק. אבל בדימוי הפנימי שלו הוא היה עדיין הבעלים של העסק הקטן שקיבל מהוריו. יום אחד, כשהתעוררה בעייה עם עליית מחירי חומרי הגלם של העסק, אמר האיש לילדיו: "אנחנו נתחיל לללמוד לבשל אוכל צמחוני, כי לא בטוח שיהיה לנו כסף לבשר". ילדיו גיחכו, אבל הוא היה כן ורציני, והאמין במה שאמר.
אדם אחר, בן ממשיך בעסק גדול, התלבט באוזניי כמה כסף לבקש מהוריו על מנת להקים start-up משל עצמו. הוא ציין כי הוא יודע שהוא יכול להרשות לעצמו לבקש כמה עשרות מיליונים, אבל אמר: "אבקש רק חמישה מיליון. אני מרגיש שאני יכול להתמודד עם היותי בעלים של עסק בשווי חמישה מיליון. מעבר לכך עדיין לא. אולי בעתיד אוכל יותר". זה היה שיעור חשוב עבורי בנושא הלימה בין הגודל הפנימי לגודל הפיזי, ועל הצורך להיות מודע להלימה זו ולסכנה שיש באי הלימה קיצונית.
הוועידה ביום שני היא תזכורת פומבית וחגיגית לצורך של מי שבורך, להיות אחראי ביחס לשפע שנמצא בחלקו. ביום שאחרי כן מתחילה העבודה הסבלנית של פיתוח האחריות הזו במעגל האישי והמשפחתי, ובכך אני מלווה את לקוחותיי יום אחר יום. התוצאות הן אלו שנותנות לי הוכחה בכל פעם מחדש, שהמאמץ ולעיתים אפילו הכאב, כדאיים.
אגב, אם אתם חברי משפחה בעלת עסקים/נכסים, אתם יכולים להירשם לוועידה ללא תשלום באתר: http://israelwealth.com
כתמיד, אשמח לתגובותיכם: tamar@dorot.biz. להתראות בוועידה.
הפוסט פורסם בבלוג "עסק משפחתי" הנמצא ב-Cafe The Marker http://cafe.themarker.com/blog/472089/.