היורשים בלי עיני הענבר

אחד הספרים שקראתי בחופשתי האחרונה מספר את סיפורה האמיתי של משפחת אפרוסי, משפחה יהודית שבנתה באמצע המאה ה-19 אימפריה כלכלית אשר שלטה על סחר התבואה בעולם. אב המשפחה שארל אפרוסי התחיל ממחסן תבואה משפחתי קטן והקים אימפריה שבסיסה באודסה, ושני בניו המשיכו את עסקי התבואה והבנקאות, אחד מווינה ואחד מפריז. בני הדור השלישי שהועמדו בראש סניפי האימפריה כבר לא התאימו לתפקידיהם. יחד עם תהפוכות פוליטיות ומלחמות עולם, התוצאה היתה שבדור הרביעי כבר לא נותר דבר מלבד כמה חפצי חן וסיפורי מורשת, אותם מביא אדמונד דה ואל, בן הדור השישי בספרו "הארנבת עם עיני הענבר", בכישרון רב.

בעקבות הספר נדדו מחשבותיי למשפחות בעלות נכסים גדולים שנבנו בתקופה קצרה יחסית על ידי יזם אחד ויחיד. לא כל ה"אימפריות" העסקיות-משפחתיות הן כאלו כמובן. ישנן שנבנו באופן הדרגתי מדור אחד לשני ובהן ניתן להבחין בבירור ב"גן" העסקי הנמצא ב-DNA המשפחתי. הרוטשילדים הם כנראה דוגמא טובה לכך. אבל ישנן משפחות בהן איש אחד, בדור אחד, עשה דברים יוצאי דופן. אני קוראת להם "מוטציה גנטית", שכן מדובר באנשים שניחנו בכישורים ויכולות חד פעמיים, שלא בהכרח נמצאו בדור שקדם להם או אצל צאצאיהם. הם מעין חריגה ב"פס הייצור" שתוצאתה המשמחת היא אימפריה עסקית.

אנחנו מכירים את התופעה הזו אצל אמנים. ילדיהם ממשיכים לעיתים קרובות בתחומי האמנות, אך הסבירות שצאצא של אמן דגול במיוחד יגיע לרמתו של האב או האם היא נמוכה.

בתחום העסקי ישנה כאמור ציפייה שהדורות הבאים יידעו להמשיך את גרף הפיתוח שהתחיל המייסד, בין השאר משום שמדור אחד לשני גדלה המשפחה, ומתרבים צרכיה. כדי לספק אותם לא מספיק לשמור על הקיים. צריך להמשיך ולגדול.

אנשי הכספים המופקדים על נכסי משפחות העושר מכירים את הדילמה הזו בבואם לגבש עם המשפחה אסטרטגיה של ניהול העושר: ההכרה שאדם אחד יוצא דופן בנה את ההון וצאצאיו לא בהכרח יידעו לעשות כמוהו מכתיבה אסטרטגיית השקעה שמרנית וסולידית, שמטרתה הפחתת סיכונים ושימור הקיים. מאידך, כדי לספק לדורות הבאים רמת חיים דומה לזו של הדור הנוכחי יש צורך באסטרטגיית השקעה אגרסיבית, שאיננה נטולת סיכונים.

אז איך בוחרים בין שתי האופציות?

לפני כמה שנים הגיע אלינו יזם, מייסד קבוצת עסקים, עם אשתו ושלושת ילדיו הבוגרים.  הוא רצה לתכנן את עתיד העסק המשפחתי, את מקומם של הילדים בעסקים שלו, ולבנות את השותפות ביניהם. בעיני רוחו, שיתף את כולנו, הוא ראה שלושה בני דור המשך עובדים יחד איתו ואחרי הגיעו ל-120 ממשיכים לפתח את האימפריה שבנה, בשלום ובהרמוניה ובמומנטום יזמי כמו זה שאיפיין אותו.

התחלנו במיפוי מערכתי. זהו תהליך מקצועי הסוקר את ציר הרוחב של משפחה – בעלות – עסק, ובמקביל את ציר הזמן: איך התפתחה המערכת? אילו אירועים מכוננים היו בה, אלו ערכים ודפוסי התמודדות התגבשו בה ומה אמונות חבריה ביחס לעתיד. על סמך המיפוי יכולנו להראות למשפחה ששותפות ועבודת צוות בין בני דור ההמשך איננה חלק מה-DNA המשפחתי. באשר ליכולת של אחד מהבנים להמשיך ולפתח את העסק כמו אביו המייסד, החלטנו להעמיד את השאלה למבחן של מספר שנים, תוך מתן חניכה ניהולית-עסקית לאותו בן.

בעבודתי אני פוגשת לא פעם משפחות בהן ראש המשפחה, מקים האימפריה, רוצה בכל מאודו שילדיו ייכנסו לנעליו. האם אפשר להגיד לו שהוא "מוטציה גנטית" חד פעמית ושילדיו אינם כמוהו? במקרים רבים לא, אף אם הילדים עצמם מודעים לכך והינם מלאי חששות מהיום שאחרי לכתו. במקרה שלנו היתה זו האם שאמרה לאורך כל הדרך: "זה לא יעבוד! צריך להתחיל באופן הדרגתי למכור עסקים פעילים, ולחלק לכל אחד מהילדים בנפרד סכומי כסף".

הכיוון הזה תואם הכרה שהולכת ומתבססת בעולם, שיש לנהוג במדיניות השקעה שמרנית וסולידית, כדי לשמר הון. מוכרות לי משפחות רבות באירופה בהן ההון המשפחתי הוא בן ארבעה וחמישה דורות. בני המשפחות האלה מפתחים לרוב קריירה משלהם ומנהלים חיים של מעמד ביניים רגיל, כשבנוסף יש להם נכסים משפחתיים המעניקים להם רשת בטחון וכמה "פינוקים" שלא היו עומדים לרשותם ללא זאת. אבל המדיניות היא סולידית ונועדה לשמר נכסים גם להמשך הדורות, במידת האפשר.

כמובן שההסתברות לכשרון עסקי גבוהה יותר במשפחות אלו מאשר בכלל האוכלוסיה.  בסקר שערכה חברת Morgan Stanley & Campden בין משפחות בעלות עסקים בהיקף של 100 מליון דולר ומעלה (מאי 2012) נמצא שכשליש מבני דור ההמשך פיתחו הון משמעותי משל עצמם, באופן נפרד מהעסק המשפחתי. מסקרן אותי לדעת באיזו אסטרטגיית השקעה יבחרו יזמים צעירים אלו, עבור העסק המשפחתי המרכזי.

ולסיכום, סיפור המשפחה של היזם המייסד ושלושת בניו: נראה שגם הפעם האם אבחנה נכון. כל אחד משלושת הבנים גדל והתפתח בתקופה הזו, והיכולת שלהם לנהל יחסי משפחה עלתה בכמה דרגות. אלא שאת העסקים אבי המשפחה ימכור כנראה בהדרגה, ובבוא היום יעביר לכל אחד מילדיו נכסים וכסף. איך ינהלו אותם?  זו המשימה שעליה אנחנו עובדים כעת, כדי לא להגיע לסיפור של השושלת שעליה קראתי בספר "הארנבת עם עיני הענבר".

בהזדמנות זו, תודה לקורא ששלח לי לפני מספר חודשים אימייל בו המליץ לי לקרוא את הספר הנפלא הזה. להתראות בפוסט הבא. אם גם אתם חושבים על נושא שעליו הייתם רוצים לשמוע, אנא כתבו לי: tamar@dorot.biz.

הפוסט פורסם בבלוג "עסק משפחתי" הנמצא ב-Cafe The Marker http://cafe.themarker.com/blog/472089/.