האדרת נשים תפס כותרות
לפני מספר חודשים, כאשר נושא הדרת הנשים תפס כותרות ראשיות בעיתונים, כתבתי פוסט בו הסתכלתי מזווית אחרת על הבעיה. כתבתי אז, ואני סבורה גם היום, שבעסקים משפחתיים ההדרה ללא ספק קיימת, אבל גם הגברים וגם הנשים ממלאים בה תפקיד פעיל.
מאז גם עשיתי משהו בעניין. אמנם משהו קטן, רק טיפה ביום, אבל בכל זאת עשייה שעליה אני רוצה לספר כאן. חברנו יחד, שלוש נשות מקצוע הפוגשות במסגרת עבודתן את משפחות העסקים והעושר, מזוויות שונות: עו"ד יפעת גינסבורג, עורכת דין המנהלת משרד המתמחה בנושאים הקשורים לעושר פרטי (צוואות, נאמנויות, אמנות משפחתיות וכדומה), סיגל שפירא, המנהלת של מריל לינץ' בארץ, הנותנת שירותי בנקאות פרטית למשפחות העושר, כולל ייעוץ השקעות, תכנון מבנה הון, נאמנויות ושימור והעברת ההון המשפחתי, ואני, הפוגשת אותן בצמתים הקריטיים של מעברים בין-דוריים, בתהליכי בניית אמנות משפחתיות ובהכנת הדור הצעיר לבעלות והמשכיות.
סיפרתי לשתיהן על רצוני לבנות תכנית המוקדשת לנשים המנהלות את המשפחות האלה, המושכות בחוטים הנראים והבלתי נראים של התקשורת, היחסים וקבלת ההחלטות. שלושתנו הסכמנו שחלק מהנשים מתמקמות כך שהן זוכות להכרה והוקרה, ואחרות לא מצליחות למצוא את המקום והתפקיד הנכונים. במקרים כאלה, הנשים משקיעות מאמצים ולב עם אפקטיביות חלקית בלבד, וגם עם הכרה מעטה.
זה המקום לספר שכבר בשנים הראשונות לעבודתי עם משפחות בעלות עסקים התגלתה לי תופעה מעוררת מחשבה: חלק משמעותי מבנות הזוג של היזמים הגדולים של שנות ה-50 וה-60 הלכו לעולמן לפני בעליהן. נתון זה עמד בניגוד לסטטיסטיקה הידועה על תוחלת החיים הארוכה יותר של נשים. הכרתי כמה מהסיפורים האישיים שלהן וידעתי שחלקן לפחות היו נשים עוצמתיות ומוכשרות. אז מה קרה להן? ההסבר היחיד שיכולתי לתת הוא שנשים חזקות אלו לא מצאו ערוץ הגשמה ליד בעליהן היזמים, וקולן נאלם ונעלם.
בנות הזוג של יזמי שנות ה-70-80 כבר לא מתו בטרם עת מחוסר מקום וקול. אבל מהיכרות קרובה עם כמה מהן אני יודעת שגם הן התקשו למצוא את המיקום המדוייק הנכון להן, ונשאו עמן לאורך שנים את חויית העדר ההכרה, בעוד שבעליהן מופיעים על שערי המוספים ובכותרות הכתבות הכלכליות.
הצעתי שנעשה משהו לחיזוק והאדרה של נשים אלו. רצינו בעיקר לתת לנשים שפה שבאמצעותה תוכלנה לשאול שאלות ולהעלות לסדר היום את הנושאים החשובים המעסיקים אותן במערכת המשפחתית-עסקית. קיווינו לתת לגיטימציה ואף מקום של צורך להתייחסות האימהית-נשית במשפחה, שלעיתים קרובות נדחקת הצידה באמירה, "אבל שיקולי המס……" או "עסקית זה לא מתאים כרגע".
והתוצאה? ראשית, היה לנו כיף לעבוד ביחד. נוצר שיתוף פעולה מקצועי, רזה באגו ועשיר בפירגון הדדי, כמו שנשים יודעות (למרות מה שאומרים עלינו). והעיקר, לפני שבועיים קיימנו מפגש ראשון מתוך סידרת מפגשי בוקר שאנחנו מתכננות, המיועדים לקבוצות קטנות של נשים ממשפחות בעלות עסקים ונכסים.
למפגש התקבצו כ- 15 נשים שלא הכירו זו את זו, אך באו לשמוע ומצאו עצמן גם משמיעות. סיגל הציגה ממצאים על תוחלת החיים ודילמות הקשורות לשימור ההון של נשים וקראה למשתתפות להיות מודעות, לשאול שאלות ולקחת אחריות. יפעת עוררה עניין אצל כולן בדיון על צוואות, זכויות האשה מול הילדים והצורך להסדיר בחיים את מה שדורש הסדרה. אני דיברתי על הנושא שמטריד כמעט כל משפחה מהמעמד הבינוני ומעלה, שלה ילדים בוגרים: איך, כמה, מתי ולפי איזה עקרונות מנהלים את הנתינה לילדים. איך נותנים לילד דירה? איך מחלקים בין הילדים בלי ליצור קנאה ויריבות? אלו שיקולים צריך לעשות כשמקבלים החלטות בנושאים אלו.
שלוש הרצאות שהיו בבחינת "טעימות" על הנושאים, אך שלחו את המשתתפות הביתה עם שאלות לעצמן, לבני הזוג ולאנשי המקצוע המלווים אותן. והרי זו היתה המטרה. הדובדבן על קצפת המפגש (אל דאגה, לא הגשנו קצפת. רק יוגורט עם מוזלי ופירות, כיאה לחבורת נשים השומרות על עצמן….) היה הפאנל בו סיפרו שתי נשים את סיפור המסע האישי שלהן לביסוס מקומן בניהול המשפחה והעושר.
הבטחנו מראש סודיות מוחלטת ואין בכוונתי להפר אותה כאן. אומר רק שאי אפשר היה לבקש שני סיפורים שונים יותר מאלו שעלו שם, שהוכיחו נחרצות שדוסטויבסקי טעה כשכתב: "כל המשפחות המאושרות דומות". שמענו שתי נשים הבאות ממשפחות שיכולות להיחשב "מאושרות" בכל קנה מידה, ובכל זאת כל כך שונות. אז מי שהתקשתה להזדהות עם סיפור אחד, יכלה למצוא את עצמה בחלק מהסיפור האחר.
כרגע אנחנו מתכננות עוד שני מפגשים: ב- 5 בספטמבר וב- 13 בספטמבר, ואפשר עדיין להירשם אצל שרון ב"דורות": office@dorot.biz.
החשיבות של מפגשים אלו איננה בכך שהם יהוו אלטרנטיבה ללימודי ניהול עסקים. תכניות MBA יש למכביר, ונשים מצליחות בהן לא פחות מגברים. לא זה העניין. הנקודה היא שכדי לגדל משפחה בעלת הון עם איכות חיים, וכדי לגדל דור עשיר ובו בזמן גם פעיל, יוצר, תורם לחברה ובריא, נחוצים מרכיבים שונים בתכלית מאלו ששימשו את ראש המשפחה ביצירת ההצלחה הפיננסית-עסקית שלו. במילים אחרות, השאלות שצריכות להישאל והכישורים הנחוצים לקבלת החלטות הקשורות בנתינת כסף / רכוש לבני משפחה שונים במהותם מאלו הנחוצים בכדי לייצר את הנכסים או לשמר אותם.
וכאן נכנסות לתמונה הנשים.
הנושא של נתינת כסף ורכוש לבני משפחה מצדיק פוסט בפני עצמו. בינתיים, ועד אז, אם מישהו מכם הקוראים קיבל את הפוסט הזה ממישהו אחר, ורוצה שנודיע לו בכל פעם שמתפרסם פוסט חדש, אנא הצטרפו לרשימת התפוצה של "דורות" באתר שלנו: www.dorot.biz . להתראות בפעם הבאה.
הפוסט פורסם בבלוג "עסק משפחתי" הנמצא ב-Cafe The Marker http://cafe.themarker.com/blog/472089/.